הקשת והחרב - פרשת ויחי / יריב מזרחי

 "אשר לקחתי בחרבי ובקשתי מיד האמורי ..."

לפני הסתלקותו של יעקב אבינו, קורא הוא את יוסף ומברכו .
בברכה, מקבל יוסף חלק כפול מאחיו בירושת הארץ , כמשפט הבכורה .
בתארו את דרך כבושה של הארץ מציין יעקב שנלקחה בחרב ובקשת,חכמינו שואלים :  וכי יעקב השתמש בחרב ובקשת ? האם זוהי דרכו של יעקב אבינו ?
והרי כתוב בתהילים : "כי לא בקשתי אבטח, וחרבי לא תושיעני" .
מתרצים חכמינו ואומרים : חרבו של יעקב היא התפילה וקשתו של יעקב זו הבקשה .

הרובד החיצוני של המציאות מלא חרבות ,קשתות , חיצים ורומחים . תחבולות , מזימות , הונאות ,מאבקי כוח ושליטה , התנצחויות בבית ומחוצה לו..
זהו התדר שבו מתנהלת האנושות ונראה שאין דרך אחרת .
לפני הסתלקותו של יעקב אבינו במעמד הצוואה , נמסר ליוסף כאמור החלק היתר בחלוקת הארץ .
באותו המעמד מגלה ונותן יעקב ליוסף בנו דבר חשוב עוד יותר - את הדרך בה זכה לקבל את ארץ ישראל מיד העמים שישבו בה , את סוד התפילה והבקשה - חרבו וקשתו של יעקב .
הכוחניות הפיסית הינה כוח מיושן ופרימיטיבי , ניצחונותיו הן רק לפי שעה .
האשליה בה חיים בני אדם שכוחם , חכמתם וערמתם הם הפועלים , היא דרכם של הכנעני, החיתי, האמורי, הפריזי, היבוסי והגרגשי שישבו בארץ .

אשליה זו, מובילה את העולם ואותנו מדחי לדחי כבר אלפי שנים .
בכדי לצאת ממנה ולהגיע אל הארץ המיוחלת צריכים אנו ללמוד את דרך התפילה, ללא הפעלת כוחות מיותרים ללא הנעת גייסות, אלא על ידי התכווננות לתדר האמיתי בו העולם מתנהלדרכו של יעקב אבינו אותה נתן ליוסף ,
הדרך אל ארץ ישראל , הדרך אל האמת .