שאלה:

שלום,
לדעתי, השם ברא אותי חילוני אז אני יכול להשאר חילוני.
מפני שלא יכול להיות שהשם יערים כאלו קשיים על אדם, להפוך את חייו מקצה לקצה ולהלחם עם המידות של האדם עצמו.
מהי התוכנית של בורא עולם?

תשובה:

למ. שלום רב,
השאלה שלך עוקרת למעשה את כל כח הבחירה מהאדם. לפי שיטה זו אדם שיש בו יצר רציחה הרי הוא אנוס לרצוח ואין להאשימו על כך ח"ו. היהדות מבוססת על כך שלאדם יש יכולת בחירה מלאה.
רבות נכתב על נושא זה של הבחירה ושאלה זו העסיקה את כל גדולי הדורות. בליקוטי מוהר"ן (חלק ב' תורה ק"י) מובא: "שמעתי שאיש אחד שאל אותו (את רבי נחמן): כיצד היא הבחירה? השיב לו בפשיטות: שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה עושה, ואם אינו רוצה אינו עושה. ורשמתי זאת, כי הוא נצרך מאד, כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאד, מחמת שהם מורגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאד, על כן נראה להם שאין להם בחירה, חס ושלום, ואינם יכולים לשנות מעשיהם. אבל באמת אינו כן, כי בוודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר, וכמו שהוא רוצה עושה. והבן הדברים מאד".

בהלכה קיים מושג של "תינוק שנשבה": גויים שלקחו תינוק יהודי בשבי וגידלו אותו אצלם ללא שהוא יודע על כך שהוא יהודי. על פי ההלכה אין כל תביעה כלפי אדם שגדל בצורה כזו על כך שאינו חוזר בתשובה. לאדם כזה אכן אין בחירה בנושא מפני שאינו יודע כלל על אפשרות כזו.

בין הפוסקים קיים דיון ארוך בסוגיה האם חילוני בן זמננו הינו "תינוק שנשבה". אמנם הוא יודע על יהדותו אך מגיל שלייחוס זה אין משמעות מעשית ושמקיימי התורה והמצוות הינם פרימיטיביים וחשוכים ח"ו. בלי להכנס להשלכה ההלכתית של דיון זה, מובן מכך שיש מציאות שחילוני עדיין לא נחשף לנקודת הבחירה של לחזור בתשובה.

ה-"מכתב מאליהו" מסביר באריכות (קונטרס הבחירה, חלק ד') כי לכל אדם יש נקודת בחירה שונה. יש חלק בתוכו שכבוש על ידי הרע ויש חלק שמוקדש לטוב. לאדם מן השורה אין יצר רציחה אך לאדם שגדל בחברה של המאפיה הסיציליאנית מותר לכתחילה לרצוח במאבקי כבוד. בין שני החלקים הללו נמצאת נקודה שבה האדם מתעורר לבחירה. גם אצל פושעים ישנם ערכי הגינות מקובלים, עליהם לא יעברו. כאשר אדם נאבק בנקודת הבחירה שלו ובוחר בטוב הרי הוא כביכול "כובש" אזור מסוים שלפני כן היה גם בשליטת הרע. כעת יתעוררו בו נקודות בחירה חדשות שלפני כן לא חשב עליהן וכך לאט לאט נקודת הבחירה תלך ותתקדם לשאלות והתלבטויות עדינות יותר ושורשיות.
גם אצל הצדיק יש בחירה, וכפי שרבינו מסביר (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, תורה ק"צ) גם למשה רבינו, צדיק האמת, יש בחירה.

אם כך, תפקידו העיקרי של האדם הינו לזהות את נקודת הבחירה האמיתית שבה הוא נמצא כרגע ושם להכריע ולבחור בטוב וכך לאט לאט יתקדם אל הטוב השלם. יחד עם זאת על האדם לכסוף כל הזמן ולהתגעגע אל אותו הטוב השלם גם אם הוא כרגע מחוץ להשגתו. עליו להתפלל לזכות לשלמות ולתיקונו הנצחי (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, תורה ל"א) גם כאשר הוא נמצא במדרגות נמוכות מאד.

ולסיכום נצטט את דברי רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, תורה מ"ו): "...ודע שהמניעות שיש לכל אחד לעבודת הבורא יתברך שמו, כגון לנסוע להצדיק האמת וכיוצא, ולכל אחד ואחד נדמה לו, שהמניעות שלו גדולים יותר משל חברו וקשה לעמוד בהם. דע שלכל אחד ואחד אין לו מניעות רק כפי כוחו, כפי מה שיכול לשאת ולעמוד בהם - אם ירצה.".