שאלה:

היי
אני אדם מאוד מאמין ויש לי זיקה לדת. אך איני שומרת מצוות אלא רק מדליקה נרות בשבת.
מאז כניסת הריון שלישי התחלתי להתפלל תהילים , תיקון הכללי וכו'
פשוט נהייתי אדם יותר טוב. וכמובן שאני מתפללת שיהיה לי לידה קלה.
עם זאת, אני מרגישה שאני בתוך קונפליקט עם עצמי. עשיתי כמה חטאים שאני כרגע מרגישה רגשות אשמה, יסורי מצפון וחרדות.
אבל איני יכולה להבטיח לעצמי ולה' שאכן אני לא יחזור עליהם. וזה מה שהכי קשה לי.
ולכן האם אדם שעושה חטאים יכול להמשיך להתפלל ? האם ה' יסלח לי?
האם אין כאן פרדוקס?

תשובה:

שואלת יקרה,
 
שמחתי לשמוע כי אור האמונה מאיר בך ויש בך את הרצון להתקרב אל בורא עולם ולשמור את מצוותיו, ובוודאי הדלקת הנרות אותן את מקפידה להדליק  (כמובן לפני זמן שקיעת החמה) יש בהם בכדי להרבות טוב ושלום בעולם.
עליך לדעת כי המצוות הינן מארג שלם וכשם שמופיע בחז"ל מצווה גוררת מצווה ועליך לראות מה המצווה הבאה המבקשת להגרר אחר המצווה אותה את כבר מקיימת.
רבי נחמן הורה לחסידיו שעליהם לדבר את כל אשר על ליבם עם בורא עולם,ולכן אין דבר גדול יותר מלשתף את הבורא עם הקושי של הרצון לעזוב את החטא, ומאידך הקושי עימו את מתמודדת לעשות כן.
 
נראה כי הפחד מעונש עימו את מתמודדת מקורו בתפיסה של יראת השם שאינה על פי רוח החסידות בה עלינו לשמור בעדינות על מינון של יראה אשר תקרב אותנו אל הבורא וחלילה לא תרחיק ממנו.
ולכן תנקטי כלל זה בידך כל עוד היראה מעוררת לעשייה והתקדשות מקורה בקדושה, אך כאשר משאירה אותנו מפוחדים וחלשים מקורה הינו בצד האחר ממנו עלינו להתרחק.
 
לגבי הלידה ישנן שלוש מצוות בהן על האישה להשמר בלידתה :
 
1.הפרשת חלה-  בזמן בו היא עושה עיסת בצק ללחם מפרישה גוש בצק ומכריזה עליו הרי זו חלה תרומה, אותה היא מניחה בשקית ומשליכה לפח.
2.הדלקת נרות שבת.
3. שמירה על טהרת המשפחה.
 
נהגו חסידים לומר כי מי שלא נכשל ואחר הכשלון עמד להתפלל בהתחדשות שמחה והתלהבות עדיין לא דרך על מיפתן החסידות.
 
דהינו שגם אחר העבירה הגדולה ביותר הינך יכולה לבקש סליחה מתוך רצון ואפילו קטן ככל שיהיה שלא לחזור על העבירה,  ולהתפלל אל בורא עולם, שכן את בזמן זה רצויה ואהובה לבורא עולם.
 
המשיכי בדרכך הקדושה, יחד עם כל עם ישראל השותפים יחדיו בבניין הקדושה וגילוי מלכות השם בעולם.
 
בברכת לידה קלה, והצלחה מרובה.