תשובה:
מקור הדין:
מקודם נבאר את מקור הדין שבשולחן ערוך סימן ה - הנה המקור הוא מדברי הטור, וזה לשונו:
ויכוין בברכותיו פירוש המלות שמוציא מפיו. ובהזכירו השם, יכוין פירוש קריאתו באל"ף דל"ת, לשון אדנות, שהוא אדון הכל. ויכוין עוד פירוש כתיבתו ביו"ד ה"א, לשון הויה, שהוא היה והוה ויהיה. ובהזכירו "אלהים", יכוין שהוא תקיף, אמיץ, אשר לו היכולת בעליונים ובתחתונים; כי "אֵל" – לשון כח וחוזק הוא, כמו: "ואת אילי הארץ לקח" (עזרא יז,יח).
דברי הגר"א
וכתב הגר"א בביאורו שהוציאו מדברי רבינו יונה בספר היראה ושם משמע שאינו אלא בפסוק ראשון של קריאת שמע שעיקרו להורות ולהודיע על אמונתינו בהוויתו יתברך ושהוא תקיף ובעל היכולת והכוחות כולם, ולכן כתב דלפי עומק הדין אין צריך לכוין אלא פירוש קריאתו שבכל מקום הולכים אחר הקריאה אף שיש בהכתיבה סודות גדולים לבד בקריאת שמע שם צריך לכוין כמבואר בשו"ע.
דברי רבינו בחיי
ורבינו בחיי כתב בפרשת אמור (כ"ד-ז') צריך המברך כשהוא מברך את ה' שיתבונן תחלה בלבו בפירוש אותיות ה' ובמה שהן מורות ולכוין בהם במחשבתו ואחר כך יברך את ה' ויזכירנו בפיו ועם זה יקבל שכרו משלם ויחיה חיי עד, וזכר לדבר מה שכתוב בתהלים (קמ"ה) ארוממך א' המלך ואברכה שמך לעולם ועד, דהיינו שקודם מרוממהו במחשבתו ובכוונת הלב ואחר כך מברכהו:
דברי רבינו ז"ל
בספר חיי מוהר"ן שיחה תי"ד, מבואר שרבינו הורה למעשה לסמוך על האמירה בכוונה הפשוטה של שם אדנות. יש שפירשוהו שדעת רבינו כדעת הגר"א הנ"ל.
פירוש האור החמה
אנו רוצים להציע פירוש אחר ששמענו בזה מהגאון רבי זונדל קרוזר בעל אור החמה שליט"א בדעת הגר"א, כמדומה שזה מבאר גם כוונת רבינו. והוא ששם אדנות ושם הויה וגם שם אלוקות, הפירוש והתרגום האמיתי, הוא כפי שכתב הטור, כלומר שאדנות מורה שהוא אדון הכל, ושהויה מורה שהוא היה הוה ויהיה, ואלוקות מורה שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, אלא שמכיון שהשתרשנו לתרגם במוחינו שם הויה ושם אלוקות בתרגומים אחרים שהוא מכוון על בורא עולם וכדומה, על כן מורה הטור שצריך להשריש אצלינו שהתרגום האמיתי הוא שהאדנות-אדון הכל, הויה-היה הוה ויהיה, אלוקות-תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם. וכשישתרש אצלינו שזהו התרגום של תיבות אלו, אין צורך לכוין כל פעם בכוונות אלו. וכמו שכשאנו אומרים 'ברוך' הכוונה המובנת באמירה שיתברך ו'אתה' מורה על אתה, כך גם אמירת שמות הקדושים כשהם מושרשים בהבנתינו כפי שפירשם הטור, אין צורך עוד לכוון ממש.
אקוה שדברינו מובנים, כי יש בזה הסבר עמוק שקשה לבארו כהוגן בכתב
בברכה ובהערכה מרובה
הר' אברהם תפילינסקי.
בטעינה...