ספרות רבי נחמן מברסלב
   ספרות ברסלב עכשווית
   ספרים ודיסקים שונים
   מוסיקה יהודית
   תיקון הכללי
   ילדים ונוער
   English Books
   שיעורים של רבני ברסלב 
   מבצעי השבוע 
 
                 לפרטים לחץ כאן  

שאלה:

בסידור לפני שחרית מודפס קטע בו אומרים כוונה כללית עבור כל היום באמירת שמות השם: היה הוה ויהיה עבור שם הויה בכתיבתו, אדון הכל בקריאתו,תקיף ובעל הכוחות עבור שם אלוקות וכן על זה הדרך...
האם יש חיוב לכוון כוונות אלו לפחות לכתחילה?שמעתי מאנשים יראי שמים שיש חיוב כזה בהלכה,אחד מהם אמר שזה כתוב בבית יוסף.
האם יש חילוק בין אשכנזים לספרדים בעינין זה ?מה המקור בשולחן ערוך? חיפשתי במשנה ברורה ולא מצאתי. אם אין אז למה הדפיסו את הקטע הזה?...מדובר בסידור ספרד חסידי ולא סידור למקובלים (וכתוב שגם זה לא מועיל לפסוק ראשון של קריאת שמע)ובכל מקרה בין יש חיוב בין אם אין כיצד זה מסתדר בפועל עם הנהגת רבינו הקדוש שקרא לרוב אנשיו לכוון פשוט לאבא שבשמים שהרי אם טרחו להדפיס קטע זה לפחות בחלק מהסידורים משמע שלחתחילה אולי כדאי כן להשתדל לכוון...? כיצד עלי לנהוג למעשה?
 
 
תשובה:
מקור הדין:
מקודם נבאר את מקור הדין שבשולחן ערוך סימן ה - הנה המקור הוא מדברי הטור, וזה לשונו:
ויכוין בברכותיו פירוש המלות שמוציא מפיו. ובהזכירו השם, יכוין פירוש קריאתו באל"ף דל"ת, לשון אדנות, שהוא אדון הכל. ויכוין עוד פירוש כתיבתו ביו"ד ה"א, לשון הויה, שהוא היה והוה ויהיה. ובהזכירו "אלהים", יכוין שהוא תקיף, אמיץ, אשר לו היכולת בעליונים ובתחתונים; כי "אֵל" – לשון כח וחוזק הוא, כמו: "ואת אילי הארץ לקח" (עזרא יז,יח). 
 
דברי הגר"א
וכתב הגר"א בביאורו שהוציאו מדברי רבינו יונה בספר היראה ושם משמע שאינו אלא בפסוק ראשון של קריאת שמע שעיקרו להורות ולהודיע על אמונתינו בהוויתו יתברך ושהוא תקיף ובעל היכולת והכוחות כולם, ולכן כתב דלפי עומק הדין אין צריך לכוין אלא פירוש קריאתו שבכל מקום הולכים אחר הקריאה אף שיש בהכתיבה סודות גדולים לבד בקריאת שמע שם צריך לכוין כמבואר בשו"ע.
 
דברי רבינו בחיי
ורבינו בחיי כתב בפרשת אמור (כ"ד-ז') צריך המברך כשהוא מברך את ה' שיתבונן תחלה בלבו בפירוש אותיות ה' ובמה שהן מורות ולכוין בהם במחשבתו ואחר כך יברך את ה' ויזכירנו בפיו ועם זה יקבל שכרו משלם ויחיה חיי עד, וזכר לדבר מה שכתוב בתהלים (קמ"ה) ארוממך א' המלך ואברכה שמך לעולם ועד, דהיינו שקודם מרוממהו במחשבתו ובכוונת הלב ואחר כך מברכהו:
 
דברי רבינו ז"ל
בספר חיי מוהר"ן שיחה תי"ד, מבואר שרבינו הורה למעשה לסמוך על האמירה בכוונה הפשוטה של שם אדנות. יש שפירשוהו שדעת רבינו כדעת הגר"א הנ"ל.
 
פירוש האור החמה
אנו רוצים להציע פירוש אחר ששמענו בזה מהגאון רבי זונדל קרוזר בעל אור החמה שליט"א בדעת הגר"א, כמדומה שזה מבאר גם כוונת רבינו. והוא ששם אדנות ושם הויה וגם שם אלוקות, הפירוש והתרגום האמיתי, הוא כפי שכתב הטור, כלומר שאדנות מורה שהוא אדון הכל, ושהויה מורה שהוא היה הוה ויהיה, ואלוקות מורה שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, אלא שמכיון שהשתרשנו לתרגם במוחינו שם הויה ושם אלוקות בתרגומים אחרים שהוא מכוון על בורא עולם וכדומה, על כן מורה הטור שצריך להשריש אצלינו שהתרגום האמיתי הוא שהאדנות-אדון הכל, הויה-היה הוה ויהיה, אלוקות-תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם. וכשישתרש אצלינו שזהו התרגום של תיבות אלו, אין צורך לכוין כל פעם בכוונות אלו. וכמו שכשאנו אומרים 'ברוך' הכוונה המובנת באמירה שיתברך ו'אתה' מורה על אתה, כך גם אמירת שמות הקדושים כשהם מושרשים בהבנתינו כפי שפירשם הטור, אין צורך עוד לכוון ממש.
 
אקוה שדברינו מובנים, כי יש בזה הסבר עמוק שקשה לבארו כהוגן בכתב
 
בברכה ובהערכה מרובה
 
הר' אברהם תפילינסקי.

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
תקנון החנות | יצירת קשר | מפת האתר | הוספה למועדפים | חזור למעלה
לייבסיטי - בניית אתרים