שאלה:

לרב עופר גיסין שליט"א

בראשית דברי אחזק אותך על כל הפעולות הברוכות אשר עושה למען קירוב לבבות יישר כוחך.

אחד מהדברים שאני לא מבין אצלך ואצל הרבה מחסידי ברסלב הרבה פעמים הם מציגים דברים וציטוטים מרבנו או שאר מקורות כהלכה למעשה לרבים ורואים שדבריהם ללא הבנה וללא עומק.
גם הנסיעה לאומן זה לא הלכה ברורה בחסידות ברסלב והגיע זמן לומר את האמת.
מי לנו יותר גדול יותר גדול מאברהם בר נחמן זצ"ל שפירוש אמר לרבי שלמה ווקסלר שאין בזה ברור הלכה(שש"ק חלק ג אות תקלה)הרי הראב"ן בעצמו היה נוסע לאומן כל שנה רק משום "תלמוד תורה דרבים"(ששק ח"ג אות תקצג)ועוד הוא הרי נתן גט פיטורין שתעלה איתו לארץ ישראל ועוד הוא אמר בפירוש דבר שאין עליו עוררין שאם אהיה שוב בארץ ישראל אדור בנדר על דעת רבים לבלי לצאת לחוץ לארץ(נדר על דעת רבים אין לו התרה)רגע..מה עם אומן? רבי שמעון שמשו של רבנו..אומן? רבי מאיר טפליקר שבא לארץ ישראל תלמיד רבי נתן..אומן? רבי נחמן הייסין? שלמה ווקסלר הקדוש? רבי יצחק בן שלרבי נתן ציווה עליו מעל גיל ששים ארץ ישראל..מה עם אומן? רבי לוי יצחק שהייתי בירושלים ודפק על השולחן ואמר "דער רבי איז דו"(הרבי נמצא פה)מה עם אומן?(גם אם נאמר שבאותה שנה הדרך היתה סגורה.כתוב בשש"ק ח"ג אות תקסג לא הפיד בזה)
מה עם "העונג שבת "רבי אפרים שסבר כן ועוד מה עם רבי אליהו חיים רוזין ותלמידו דב הלוי שסברו כן ועוד והרשימה ארוכה...
ועוד בדורינו בכל אופן לגביי איש האמת רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א? אףעל פי שהטעמים איתו וכל אחד מפרש אותו בדרך לא דרך ואני יודע אישית גם למה? אבל בכל זאת אקצר לסיכום אין בירור הלכה בזה? וחןץ מזה לאותם נשארים צריכים לחזק אותם בקיבוץ בארץ ישראל כמו שאמר הראב"ן שפני ביאת גואל יהיה קיבוץ וישוב גדול בארץ ישראל אבקש את תגובתך מעומקא דליבא ודרך אגב חלילה זה לא שמתחתי ביקורת עליך זה מאהבתי אליך מתוך ריתחא של תורה
שנה טובה

תשובה :

שלום וברכה
מכיון ששאלת אותי באופן אישי, אכתוב לך מה שאני חושב בענין, אבל בודאי
שאין כאן שום "פסק הלכה" בשם חסידות ברסלב, אלא חומר למחשבה. אינני חושב
שיש מישהו בדור בכלל שיכול לדבר בשם "ברסלב" באופן גורף ורשמי. כל אחד
רשאי להביע את דעותיו ולסומכן במקורות מספרי רבינו ז"ל, והשומע והקורא
יכול וחייב לחשוב על כך בעצמו ולבחור מה לעשות. אני מקוה שממה שאכתוב
תראה שלא תמיד כדאי להאשים את מי שאינו סובר כמוך שהוא רק "מצטט ללא הבנה
וללא עומק".

שמעתי פעם מרבי יעקב מאיר שכטר שכל שיחה שיש בספרי ברסלב או במסורת שבעל
פה צריך לדעת באיזה הקשר ונסיבות נאמרה, כדי לא לטעות בפירושה.

לכן יש לחלק בין כל הסיפורים והשיחות שיש לנו בענין זה לשני סוגים:
א. עובדות היסטוריות שחלק מיושבי ארץ ישראל לא נסעו לאומן לראש השנה
ב. שיחות מפורשות שבהן הביעו חלק מחשובי אנ"ש את דעתם שאין צורך לנסוע.

לגבי הסוג הראשון:
העדויות שלא נסעו היו בזמן שישיבת ארץ ישראל גרמה אז לכך שכמעט היה בלתי
אפשרי לנסוע לאומן לראש השנה. בין מצד הוצאות הדרך הארוכה והקשה, ובין
המצב הבריאותי של הנוסעים (כמו רבי יצחק בן מוהרנ"ת שאמנם לא נסע לאומן
מא"י, אבל כתב במכתביו לבניו שקשה לו אפילו לרכב על החמור מצפת למירון).
לעומת זאת היו אחרים שכן נסעו מידי שנה. רבי אפרים ב"ר נפתלי תלמיד
מוהרנ"ת היה נוסע מירושלים לאומן כל שנה. רבי נתן מטבריה תלמיד מוהרנ"ת
כותב במכתביו על תשוקתו הגדולה לנסוע לאומן לראש השנה, וצערו שאין לו כסף
לכך. בביאור הליקוטים (תורה קנ"ה) מובא מכתבו של רבי אברהם ב"ר נחמן
(ראבר"ן) שבו הוא כותב שיש לעלות לארץ ישראל כי בימיו כבר אפשר לנסוע
לאומן באניה בזול ובקלות. כך גם אי אפשר להביא ראיה ממוהרנ"ת שנסע לארץ
ישראל למרות שידע שלא יהיה באומן בראש השנה, כי היה זה אילוץ טכני כתוצאה
מאורך הזמן שיש לשהות בדרך, לעומת המעלה העצומה להגיע לארץ ישראל.

לגבי הסוג השני:
עובדה ברורה שאין לחלוק עליה שלא היה בזה בירור אמיתי. מצד אחד יש שיחות
(שחלק מהן הבאת) שסברו שאין צורך לנסוע, ושיחות אחרות שבהן מובא שחייבים
לנסוע. רבי אלטר טפליקר כותב לרבי ישראל קרדונר מארץ ישראל שהוא חייב
לנסוע לאומן. כך גם משמע בין השורות במכתבו של רבי נחמן מטולטשין לחסידי
ברסלב בארץ ישראל. מרבי נתן מטבריה אנחנו מבינים שצריך לנסוע. גם בכל מה
שמופיע בספריו של ראבר"ן משמע שצריך לנסוע, וקיום הקיבוץ באומן הוא
משלושת היסודות של השארת רבינו ז"ל בעולם (לעומת השיחות בעל פה שמיד
אתייחס אליהן).

לסיכום: מדברי ימי חסידי ברסלב בארץ ישראל ומהספרים והמכתבים שיש בידינו
לא ניתן להגיע למסקנה ברורה. כל צד יכול להביא ציטוטים להצדיק את עמדתו,
אבל למעיין באופן אובייקטיבי אין דרך להגיע להכרעה.

אמנם, לעומת כל מה שכתוב בספרי רבינו ז"ל במעלת קיום הקיבוץ, וחוסר
האפשרות להכריע מסיפורים ושיחות בענין כנ"ל, עומדת לפנינו מסורת על דעתו
של ראבר"ן בסוף ימיו ממה שאמר בעל פה (וסותר למה שכתב בספריו כנ"ל). זו
נפקא מינה גדולה לכל מי שמבין את חשיבותו של ראבר"ן כראש חבורתנו במאה
השנים האחרונות, וכמי שכל מסורת ברסלב נשענת עליו. יש הסוברים שכל דבריו
בזה היו כדי לעודד את כולם לעלות לארץ ישראל, כפי מה שאנחנו יודעים שחזה
במדויק מה יקרה ליהודים שם, וסבר שזה ממש פיקוח נפש שחייבים לעלות מיד
ולעזוב את אוקראינה.

ברור לגמרי שרבי לוי יצחק, תלמידו של ראבר"ן, אמר במפורש שלדעתו אין צורך
וחיוב לנסוע לאומן בארץ ישראל. מצד שני גם לא אמר שאסור לנסוע. כמה חדשים
לפני פטירתו התחילו בהכנות לקיבוץ הראשון באומן (כמה מאות אנשים קיבלו
רשיון לנסוע, והאלפים האחרים נשארו בארץ), והכל נעשה בביתו ובהתייעצות
עימו. לכל מי ששאל אותו אז מה לעשות (כולל אני הקטן) אמר: "מה שתעשה יהיה
טוב". מצד שני שמענו ממנו אז במפורש שהוא לא יכול להאמין שהקומוניסטים
יתנו לזה להמשיך, ושמעתי מאחד מגדולי מקורביו ותלמידיו שהוא אמר לו שאם
ענין הקיבוץ באומן ימשיך לאחר כמה שנים שהקיבוץ יתקיים בקביעות (ולא אמר
לי כמה) אז יהיו צריכים לנעול את הקיבוץ בירושלים ולנסוע כולם לאומן.
במכתב שנדפס בספר "תמימי דרך" שואל אותו תלמידו הרב וואסילסקי מארה"ב אם
לנסוע לאומן לראש השנה ולהתפלל שם ביחיד (!) או לבוא לארץ ישראל לקיבוץ
בירושלים. רבי לוי יצחק כותב לו שאחרי שחשב על כך והתייעץ עם שאר זקני
אנ"ש אינו יכול לומר לו מה לעשות, ושיעשה כטוב בעיניו. יש מזה לימוד גדול
מאד מאד לדעת את דעתו האמיתית, לעומת כל מיני שיחות שמוסרים אנשים בקול
רעש גדול, ולא תמיד משקפות את דעתו.

גם כאן יש להבין את התקופה והמצב בהן דיבר רבי לוי יצחק, לבין מה שקורה
בזמננו, שנגד כל התחזיות הקומוניסטים עברו מן העולם, והדרך נהיתה קלה
ופשוטה, וגם יש בזה קידוש שם רבינו ז"ל בעולם ומתקרבים ע"י הקיבוץ אלפי
אנשים בשנה.

העולה מכל האמור לעיל, שאין אנחנו יכולים לפסוק בזה שום "הלכה", והענין
תלוי ועומד בסברות והוכחות לכאן ולכאן.

מרבי לוי יצחק שמעתי: "שני כתובים הסותרים את זה, יבוא הכתוב השלישי
ויכריע ביניהם". אם יש בספרי ברסלב שתי הדרכות שלכאורה סותרות, מה שמכריע
הוא מנהג אנ"ש חסידי ברסלב. פשוט וברור שבימינו מוסכם על רוב ככל חסידי
ברסלב שחייבים לנסוע לאומן לראש השנה, ומי שאומר וכותב שאסור לנסוע הוא
דעת יחיד גמורה, ואין לו על מה לסמוך, רק על הרהוריו האישיים. יש הבדל
גדול בין דעת רבי לוי יצחק שאין צורך לנסוע, לבין מי שאומר שאסור לנסוע,
והחילוק פשוט.

לכן אני חושב שצריך לנסוע לאומן לראש השנה, תוך כדי ידיעה שיש מי שסובר
אחרת, ומי שנשאר בארץ (בגלל סיבות משפחתיות או כספיות או אילוצים אחרים)
ומתפלל בקיבוץ בירושלים יש לו אולי על מה לסמוך. את דעתי זאת אני אומר
כשאני מוסר שיעורים, וגם לכל מי ששואל אותי באופן אישי מה דעתי.

חשוב גם לדעת שאפילו הדעה שכתבתי כאן היא דעת מיעוט. צריך לומר בפה מלא
שמספרי ברסלב הנדפסים, וממה שרוב חשובי אנ"ש והחסידים חושבים אין כלל על
מה לסמוך והקיבוץ היחיד בימינו הוא באומן, וגם בזה צריך להתחשב כשבאים
להחליט לעצמו מה לעשות.

שנה טובה

עופר