שאלה:

ראשית ישר כח על האתר.   אני נהנה מהשיעורים וב"ה גם רכשתי כמה מספריכם- ופועלכם מבורך בהוצאה היפה.

הייתי שמח להבין יותר את משמעות הנס והמופת אצל רבי נחמן.   מצד אחד רבי נחמן מזכיר פעמים רבות את הניסים והמופתים. על ידי תפילה אמורים לפעול ניסים, (תורה ז') וכו'.   מעניין שברוב החסידויות הרבי הוא עושה המופתים ואילו אצל רבי נחמן נראה שהוא טוען שכל אדם יזכה לעשות ניסים.

מצד שני לא ראיתי בברסלב שמתפארים ברבי נחמן על עניין מופתים, ולא עשו מזה עניין גדול.
(למרות שוודאי עשה וכו').

אשמח אם כן לקבל סקירה על העניין או הפנייה למקורות, ורק אם אין הדבר לטורח אלא לאתגר.

תודה..

תשובה:

קודם כל יישר כח על החיזוק והעידוד..

ניתן לחלק את תפיסת רבי נחמן אודות ניסים ומופתים לשני מישורים:

בחיי מוהר"ן בשיחה ק', השווה רבינו את המפורסמים בעלי המופתים לשוטה שהמלך מינה אותו לממונה על האוצרות ואילו את החכם מינה ליועצו וממנו נמשכים כל האוצרות. רבינו לא חפץ שיספרו מהמופתים שלו אלא מיראת השמיים שלו וכך נקט מוהרנ"ת בהקדמתו ל"שבחי הר"ן" ובשיחה כ"ז (שם).

במישור השני ראה רבינו את התפילה כביטוי ליכולת האדם (הפשוט!) לשנות את הטבע ע"י אמונתו ותפילתו. אין מדובר כאן במשמעות השגרתית של מופת אלא בד"כ יראה השינוי כמלובש בסדרי הטבע. תפיסת מופת כזו הינה הדרכה והנחיה הנוגעת לכל אדם באשר הוא ואילו בסיפור מופתי הצדיקים נראה הדבר בד"כ כאינו קשור לחיינו אלא למדרגות סגוליות ונעלמות.

בברכה, עמית קדם.