שאלה : 

שלום רב , לאחרונה נתקלתי בדילמה : אם אני פצוע / חולה , והרי "אין יסורים ללא עוון" וצריך לעשות תשובה .
אם אלך לרופא פלוני והוא ירפא אותי .  שאלתי היא : אם ארפא ע"י הרופא , האם זה אומר שעווני נמחל ? 

תשובה :

במסכת פסחים משנה ט' , פרק ד' כתוב - שחכמים הודו לחזקיה המלך על שלושה דברים , אחד הדברים שהודו לו הינו על כך שגנז את ספר הרפואות .  ישנם פירושים שונים מה היה מקורו של ספר הרפואות , אך ברור שבספר זה היה אוצר גדול של רפואות למחלות שונות .

אם כך נשאלת השאלה - מדוע גנז חזקיה ספר יקר זה ומדוע חכמים הודו לו על כך ? 

התשובה על כך קשורה לשאלתך : הסיבה העיקרית למחלה היא - סטיה מדרך הישר .  תפקידה של המחלה הינה לקרוא לאדם לתקן דרכיו ולחזור בתשובה .  חזקיה המלך הבין כי ספר הרפואות גורם לאנשים לדלג על שלב מכריע זה בהחלמתם ובכך להחמיץ את העיקר ולכן גנז את הספר ועל כך הודו לו חכמים . 

מצד שני למדו חכמינו (ברכות ס' : ) "ורפא ירפא" (שמות כ"א) , מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאת ,
ובמכילתא כתוב : "ללמדך דרך ארץ" , כלומר שעל האדם לעסוק ברפואות . 

מצירוף שני המקורות ניתן להבין שעל האדם לזכור שעיקר החלמתו הינה התשובה על חטאיו ותיקון דרכיו .
אך על האדם לזכור שפעמים רבות עליו לעסוק גם "בהשתדלות" טבעית הנצרכת לו על פי מדרגתו ולפנות לרופאים . 

אמנם הרופאים הינם רק שליחים אך "ניתנה להם רשות לרפאת" .  כמובן מדובר על התחומים בהם הרופאים יודעים את מלאכתם ומתבססים על ידע ברור ומובהק ולא על השערות וסברות  (כפי שהזהיר אותנו ר' נחמן מרפואות כאלו) . 

ועל השאלה "כיצד יתכן שאנו רואים שהאדם מבריא ממחלתו ללא שעשה תשובה" , על זה עונה ר' נחמן בתורה ג' , ליקוטי תנינא :    והכלל הינו שרפואה כזו הינה זמנית עד שיגזר עליו דין נוסף ר"ל , ורפואתו הינה כדי לקיים את הבחירה מדרכי התשובה כפי שנרמז בתורה זו . 

לסיכום : 

עלינו להכיר במדרגתנו האמיתית ולעסוק בהשתדלות נצרכת לבריאותנו . 

עלינו לזכור כי הרופאים הינם שליחים ולא בהם תלויה רפואתנו .  הרפואה האמיתית תלויה בתשובה , בתפילה ובצדקה וזאת עיקר כוונתנו .

כדאי וחשוב להתייעץ עם רב מנוסה ובעל שיקול דעת תורני ורפואי כדי לקבל הדרכה מהי מידת ההשתדלות הנצרכת לכל אחד ואחד . 

בברכת רפואה שלמה , עמית קדם .