הדברים פשוטים שמדובר במה שאנחנו מכנים בשם "תפילת ותיקין", או "תפילה בהנץ". הרי באותם זמנים לא היו לוחות עם זמני הנץ החמה המדויקים, ולכן מי שרצה לכוון לעמוד  לשמונה עשרה בהנץ החמה היה מתחיל להתפלל מוקדם מאד כדי לכוון הכי סמוך שאפשר להנץ החמה.  (ומכיון שבברסלב נוהגים להתפלל במתינות ובאריכות, היו מתחילים את התפילה שעה ויותר קודם הנץ החמה, שהוא בערך זמן עלות השחר, וכך נוהגים היום בברסלב בשבת ובחג).

כך נוהגים בברסלב עד היום, ובעוד קהילות רבות (כי שביעי של פסח היה ליל שימורים כמו שבועות
והושענא רבא במשך דורות רבים, והיו מכוונים להתפלל בזמן קריעת ים סוף).

בשולי הדברים יש להדגיש את שיחת רבינו לגבי ההקפדה על השולחן ערוך, שהיא יסוד היסודות בברסלב.
כל שיחה או הנהגה שנאמרת בשם רבינו או חסידי ברסלב לדורותיהם ונוגדת במשהו את מנהג כלל ישראל
או הלכה בשולחן ערוך, הרי היא מוטעית ופסולה ולא ייתכן שנאמרה או נעשתה.

בברכה,

עופר גיסין