צדקה ומשפט - פרשת משפטים / הרב יוסף לוי

"מלך במשפט יעמיד ארץ" (משלי כ"ט ד') .
בקביעה קצרה זו מבטא שלמה המלך - החכם מכל האדם את סוד קיום העולם. ללא משפט אין קיום לעולם.
ואכן המשפט הוא סדרו של עולם כי הביטוי "משפט" במקורו מורה על 'מנהג' ,
וכמו שאנו קוראים לספר שופטים על שם אותם מנהיגים שהנהיגו את עם ישראל בתחילת דרכו בארץ ישראל.
כמו כן בולט הדבר בסיפור הגעת המלאכים אל לוט בן אחי אברהם לעיר סדום.
שם מסופר כיצד כעסו אנשי סדום על לוט שהעיז להכניס את האורחים לביתו,
ומה עוד שהיה אזרח חדש בעיר סדום וכך הם התריסו כנגדו "האחד בא לגור וישפוט שפוט" .
קריאה זו תמוהה היא, באשר איזה משפט שפט לוט, הלא כל ה"עוולה" שעשה היתה הכנסת אורחים
ואף אם היה הדבר בניגוד ל"חוקי" סדום לפי הבנתם, לא הפכה פעולה זו את לוט לשופט או עושה משפט במובן המקובל.
אם כן מה היתה כוונתם? ומה הכעס ומעשי האלימות שנלוו אליהם ?אך אם נאמר כי המלה משפט משמעה 'מנהג' יובנו הדברים היטב -
כעסם של בני העיר סדום היה על כך שתושב חדש מנהיג מנהגים חדשים , ופירוש דברים יהיה אם כך שאותו אחד שעדיין נמצא על תקן של גר "האחד בא לגור" ומנהיג לנו מנהגים חדשים "וישפוט שפוט" (בראשית י"ט ט')
נמצא כי שורש המשפט הוא ההנהגה הנכונה שעל פיה יש לנהל את החיים בארץ , והשופט – המנהיג היותר מתאים לכך הוא לא אחר מבורא הארץ שבקי בתכונותיה ובאופי תושביה , הם ברואיו.
לא פלא הוא שהתכונה "שונאי בצע" נמנתה בין התכונות הבסיסיות של השופט בתורה.
חוסר התלות של השופט מאפשרת לו לכוון לאמת ולא להטות את הדין לצד זה או אחר.
ואם בעולם הגדול כך הדבר אין שום סיבה שגם ב"עולם הקטן" – האדם, יהיה הדבר שונה.
מעתה אנו יכולים לומר כי כל אדם בהיותו מורכב מחומר ורוח – גוף ונשמה , 
להיות השופט והמנהיג שעליו מוטלת המשימה לשמירה על שלמותו ועל האיזון בין שניהם .
וכל התכונות של שופט צדק חייבים להיות בו .
כפי שהם מפורטים בהצעתו של יתרו למשה : "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצעו...ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך" (שמות י"ח , כ"א) 
מעתה בכל אחד מאתנו חייבת להיות מוצבת מערכת משפט בעלת התכונות הנזכרות באופן כזה :
א. אנשי חיל – בקרה על החיוניות האישית ומערכת ההתחדשות היום יומית.
ב. יראי אלוקים - בקרה על מצב היראת שמים האישית בצורה שוטפת.
ג. אנשי אמת - האמנם אנו משתדלים להיות אמתיים בדרך חיינו – לא רק בדיבור.
ד. שונאי בצע - באיזה מידה מערכת ההחלטות שלנו אינה משוחדת מנטיה לרכושניות.
ארבע תכונות אלו הם הבסיס לחייים תקינים של כל חברה בין אדם לאדם, בין אדם לעצמו ולאלוהיו .
ישום של מערכת ערכים כאלה הם בריאות נפש לכל החי לאורם , אור לסובבים אותו ,
וכמו שאומר הרמח"ל : "ואם תעמיק עוד בענין תראה כי העולם נברא לשימוש האדם. אמנם הנה הוא עומד בשיקול גדול.
כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל, ומקלקל העולם עמו.
ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו" . (מסילת ישרים פ'- א')