פורים - לראות את הרצף

פורים חדש מגיע . שוב כמו בכל שנה נקבל סלסלאות קש עטופות בצלופן מבריק מחברים וממקומות העבודה .
ילדים עם אקדחי צעצוע , שמלות לבנות , שפמים מצוירים ומסכות מסתירים מאחריהם פעמים רבות את ההזדמנות היחידה בשנה להתקשרות אמיתית אל התוכן העמוק של היום המיוחד הזה .
הזמן , כמו שאר הנבראים בעולם הינו בעל תכונות ואפיונים , אין שעה דומה לחברתה ואין יום דומה למשנהו .
הרעש הפנימי והסיחי הדעת בהם אנו נמצאים , מונעים מאתנו את החוויה וההרגשה של ההשתנות העדינה של שעות היום וזמני השנה.
הרי בכל רגע נפתחים חלונות בזמן , חלונות של הזדמנויות המובילים להתבוננות וצמיחה .
התכוננות נכונה , מעט ידע וקצת תשומת לב יכולים להוות גורמים מזרזים לשינוי וצמיחה שיתרחשו ביום זה וילוו אותנו עד פורים הבא .

בכדי לעמוד על הנקודה הפנימית וענינו של חג הפורים נתבונן בסיפור המגילה :
שושן הבירה , ממלכת אחשורוש , 70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון .
המלך עושה סעודה , הציפיות האחרונות לשינוי וגאולה נשכחות אל מול שכרון הפאר וההדר של הארמון המלכותי .
אין שום סימן שהמצב יכול להשתנות , לא יודעים לאן הולכים ולא יודעים למה , אוכלים ושותים .
מאורעות החיים בשושן מנותקים ממשמעות , הגיון ורצף .
אין עליות גדולות ואין ירידות , הכל רגיל ואפור .
המלך מגרש את אשתו ושתי ובוחר לאשה אחרי מיון קפדני של אלפי נשים את אחינית מרדכי , אסתר.
מרדכי , שונה בענינו ובמראהו יושב בשער המלך ומקשיב בתוך המולת היום לשיחה מזדמנת של שניים משומרי המלך ,
בזה הוא מסכל נסיון התנקשות אכזרי באחשורוש .
המן , מיועציו הבכירים של המלך שונא בטבעו ורודף כבוד , מטכס עצה לעקור ולאבד את עם הפליטים המפוזר בממלכה .
המלך מקבל את עצתו וגזרת השמד יוצאת לדרך .
מרדכי מעודכן בגזירה , פונה אל אסתר ומבקש אותה להכנס לפני המלך ולבקש על נפשה ונפש עמה .
אסתר חוששת ולבסוף מתרצת ומבקשת את העם לצום ולהתפלל שלושה ימים .
המן , שאמונתו של מרדכי מעבירה אותו על דעתו מכין עץ לתלות את מרדכי .
החותם כמעט ונגלל .
אבל , "בלילה ההוא נדדה שנת המלך " , אחשורוש מבקש את ספריו ונזכר במעשה מרדכי וכיצד זה הצילו ,
עתה מבקש הוא להשיבו כגמולו .
הוא מצווה על המן שרו הבכיר (בעקבות עצתו של אותו רשע)
לקחת את מרדכי על סוס המלך ולקרוא בקולו - "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" .
לאחר מכן מוצא המלך את המן על מיטת אסתר ומצווה לתלותו .
הגזירה מתבטלת והיהודים ניצלים וחוגגים את יום ביטול הגזירה והנקמה באויביהם , זהו יום הפורים .

בכל המגילה לא מוזכרת יד מכוונת , האירועים מוצגים כאסף פרטים והתרחשויות שיד המקרה הובילה אל סופם הטוב .
בגלות דאז , כמו הגלות היום , הקב"ה מסתתר .
"פתאום" פוגשים חבר שלא ראינו שנים , הכסף מספיק לנו בדיוק למה שרצינו לקנות , "טעויות" ו"צרופי מקרים" מביאים אותנו למקומות חדשים והחלטות חדשות .
במגילה עצמה הקשר הרופף בין האירועים שהתרחשו לפני 2700 שנה , עין לא עיונית , 
וחוסר יכולת לחבר בין הפרטים היו יכולים לגרום לנס הפורים להיגנז בעולם השכחה .
אך עין רגישה יותר הזוכרת , מחברת ואוספת , מראה לנו שישנה יד מכוונת המובילה באין סוף צירופים ותנועות את המציאות אל עבר תיקונה .

המגילה , בשונה מספר המורכב מדפים , דפים בהם אין יכולת לראות בו זמנית התחלה אמצע וסוף,
כתובה על קלף המחובר ברצף אחד ומאפשרת לנו לראות את התמונה השלמה . .
כאשר נתמקד בתמונה אחת במגילה כמו בחיים , היד המכוונת נעלמת ומסתתרת .
שוב אפשר לשייך הדברים לטבע מקרה ומזל .
אך כאשר המגילה נפרשת לאורכה בדרך שרק מגילה יכולה להפרש , שוב אין מקום לטעות ובלבול , אז החיבור והקשר ברור לעין כל.
זהו יחודו של החג . בפורים של כל שנה נתנת לכל אחד מאתנו הזדמנות לשפר ולשכלל את היכולת להתבונן במציאות ולראות בכל מקרה ו"מקרה" את יד ההשגחה , את ידו של הקב"ה , ולהאיר בשאר זמני ומקרי השנה את ההבנה וההשגה שהכל מכוון ומדויק ומוביל אל עבר התיקון .
זוהי מתנת החג האמיתית , זהו משלוח המנות שדאגו מרדכי ואסתר לשלוח לכל יהודי ויהודי לחג הפורים .