להיות ואז לרצות - פרשת במדבר / יריב מזרחי

המדבר , ממלכת הדומם . השקט המוחלט מסביב מחריש אוזניים וחודר פנימה .
הצמחים והחיות שהצליחו להתרגל לתנאים האקלימיים הקיצוניים , בודדים ומפוזרים במרחב הגדול .
עם ישראל בצאתו ממצריים שוהה בו 40 שנה עד כניסתו לארץ ישראל .
שם קיבלנו את התורה , שם התגבשנו לעם , שם קנינו אמונה .
המדבר מסתיר בתוכו איכויות מספר אשר הפכו אותו לראוי ומדויק לתהליכים אלו .

מעשה - יום אחד הושיב ר' ישראל בעל שם טוב את חסידיו סביב השולחן וביקש מהם לבחור דרך בה ניתן לשנות את העולם , בכדי להופכו למקום טוב יותר .
אחד מהם אמר שאילו התאוות היו פחות חזקות היה העולם משתנה לטובה ,
השני לעומת זאת דיבר על כך שתחושת הקירבה אל האלוקות בזמן קיום המצוות צריכה להיות יותר מורגשת .
השלישי ביקש להקל על טורח הפרנסה , בכדי לפנות זמן רב יותר להתבוננות .
כך המשיכו הלאה למנות התלמידים את השינויים הנחוצים בכדי להיטיב את העולם .
חתם הבעש"ט ואמר : "העולם כפי שהוא , הוא הטוב ביותר "

כולנו רוצים לשנות פרטים בחיינו . אילו יכולנו ככה ... אילו רק יכולנו אחרת ...אז ודאי היינו ...
בדמיוננו אנו  מלאים בהזדמנויות מוחמצות , במצבים שלו היינו נחלצים מהם כבר יכולנו לעבוד את ה' ולהתקרב אליו כראוי .
חוסר השלמה עם המקום בו אנו נמצאים , עם האנשים המקיפים אותנו והקשיים המלווים את חיינו ,
גורמים לנו תסכול וכעס פנימי כלפי ההשגחה העליונה והדרך בה בחרה לטפל בסיפור חיינו .
חוכמת הדומם המדברי היא ההשלמה המוחלטת של כל הפרטים עם מצבם . אבן הנזרקת במדבר תשאר שם לנצח נצחים .
חוסר הרצון של הפרטים לשנות את מקומם , יכולים להיות חוויה מאזנת לאנשים הסובלים מהפרת השלום הפנימי .
דהינו הכעס על המציאות  , והרצון מסולף לזרז תהליכים ולהגיע אל המטרה .    
קשה להיות אבן , אך באמת לא צריך !
אפשר להתבונן בה , יש לה מה ללמד אותנו :
היא מקשיבה , היא נמצאת , אינה מאוכזבת מהעבר , לא לחוצה מהעתיד . היא במקומה מונחת .
האבן היא כולה ענווה , בחרו להניחה במקומה ויתכן שלעולם אף אחד לא יגע בה ,
מוכנה ומזומנת למלא את תפקידה ולזוז אם רק יבחרו להזיזה .
ללא כל דמיונות ופנטזיות על אפשרות היותה עץ או פרפר .

בעיה נוספת אשר שורשה הוא חוסר השלמה , זהו ההפרש בין רצונותינו הגבוהים לעלות ולהטהר ,
להתגלות ולעשות , ובין המציאות .
רצונות אלו הינם חשובים ונפלאים , אך בצורתם הלא בשלה מתרעמים על המציאות אשר לכאורה חונקת אותם ומונעת את התממשותם .
כך מתפתחות מספר תופעות וביניהם :
הכחשה של המקום והשלב בו אנו נמצאים ,
ערעור המציאות וחוסר קשר לחיים פשוטים .
ליקויים במילוי החובות האנושיים הבסיסיים , וזאת מתוך חוסר יכולת להחזיק ברצונות גבוהים ולהשלים עם המרחק בו הם נמצאים מאיתנו .
שאיפות אלו הופכות לרועץ ומביאות לחורבן ושממון .
חוסר השלמה עם המקום ועם המשימה , גורמים לאדם לחיות בסמוך לחייו בדמות שאולה ודמיונית . 
במצב שכזה יכול גם הדומם , שהוא השלב ההתפתחותי הנמוך ביותר והרחוק ביותר מן האדם ,
ללמדו את שיעורו העמוק - "סוד ההשלמה" .
לקבל את המקום בו אנו נמצאים , לגלות את החיים והקשר אל בורא עולם מתוך מציאות פשוטה וחיים נורמליים .
אז , על בסיס יציב כמו זה , ניתן להכניס ולגלות רצון .
להיות ואז לרצות .
"וידבר ה' אל משה במדבר סיני "