עקבות - פרשת עקב / יריב מזרחי

                                      פעמים רבות שחיינו מתנהלים מתוך הנחת יסוד לפיה, בורא עולם צריך להיות מובן.
להנחת יסוד זו ישנן השלכות רבות ועמוקות, שכן ההבדל בין בורא עולם מושג ומובן הפועל על פי ציפיות שלנו, לבין בורא עולם המתנהג בדרך שונה ופעמים אף סותרת את התבניות המחשבתיות שלנו, הינו הבדל גדול ומשמעותי.
הנקודות המרכזיות והשורשיות העומדות מאחורי שתי תפיסות הפוכות אלה הם : האם בורא עולם הוא פרט בעולמנו, או שמא אנו פרט בעולמו ?
אנשים רבים "בוראים" את הבורא.
הם מגדירים לו את רצונותיו, את מאוויו ואת סדר עדפויותיו.
אמירות כגון " הכי חשוב להיות טוב " או מעולם לא גנבתי מאף אחד ",
הינם ביטויים של תפיסה מוטעית זו, שלמרות נכונותם הם משאירות את בורא עולם רחוק ומבודד מעולמו של האדם, שכן האדם הגדיר לבורא מה הוא החשוב ומהו העיקר.

 
"הרווח" אותו מרוויח האדם בהגדירו את בוראו הוא - בורא עולם "נח" "וגמיש" המתאים את עצמו לכל הרצונות השונים ומשונים של ממציאו, כך שממציאו אינו צריך להשתנות כלל ולזוז ממקומו.
תהליך זה הינו תהליך שאינו מודע ובסופו מגיע האדם למציאות בה הבורא הינו כל כך חופשי, זורם ומתחשב, עד שאט אט הוא נעלם מתוך חייו של "בעליו".
התהליך האמיתי צריך להתנהל בכוון ההפוך, יחסי בורא ונברא אמורים להיות מונעים בכחחפוש ודרישת האמת, מתוך נכונות להתנהג לעיתים אף בצורה שאינה נתפסת ומושגת ועל פי הדרך בה קבלו ישראל את התורה, "נעשה ונשמע ", דהיינו קודם נעשה את המצווה אף על פי שלא תהיה מושגת ומובנת, ואחר כך אם נזכה גם להבין מה טוב.
אדם המוכן לוותר על מרכזיותו בבריאה לטובת בורא עולם, הופך בהדרגה לפרט בעולמו של הבורא ובתור שכזה הינו בהקשבה והתאמה תדירים לרצון בוראו האמיתי,גם כאשר רצון זה סותר את רצונותיו ומחשבותיו שלו.
"ההפסד " מדרך זו, הוא שהאדם צריך לצאת מדרך טבעיותו והרגליו בכדי למלא אחר הרצון העליון, גם כאשר אינו מובן אינו זורם ואינו "מתחשב".

הרווח המושג מדרך זו הינו גדול לאין שיעור מן ה"הפסד",  שכן אט אט מתגלה ומזריח בורא העולם בתוך חייו של האדם. האדם, המוכן לקבל מרות אמיתית של הגדול ממנו, את מרותו של הבורא המבין דברים שהאדם אינו מבין, הבורא היורד לדקויות ולעניינים לא "חשובים ", הבורא שאנו פרטים בעולמו.

בפרשת השבוע, פרשת "עקב", מדריך אותנו משה רבינו לקיים את המצוות אותם "דש" האדם בעקביו,
"והיה עקב תשמעון ", וכפי שפירש רש"י את הפסוק, והיה עקב תשמעון אל המצוות אשר הן בגדר עקב הרגל, הנמוך מכל גופו של האדם, אותן המצוות הנחשבות לפעוטות וחסרות ערך בעיני המתבונן,
אותן המצוות אליהן חש האדם חוסר קשר, הבנה וחשיבות. 
אם תשמרו אותם, מגלה הפסוק כי בהם דווקא, תתקיים שמירת הברית הקשר והשבועה עם בורא עולם.

ובכך מלמדנו הפסוק את הדרך היקרה והניסתרת להפוך להיות פרטים בעולמו של הבורא ולא הוא פרט בעולמינו.