מוצ'ילרוס - פרשת מסעי

רבי ישראל בעל שם טוב גילה לחסידיו
ש- 42 המסעות המוזכרים בפרשת השבוע , פר' "מסעי" ,
אותם מסעות שעברו בנ"י בצאתם ממצריים ועד כניסתם לארץ ישראל ,
עוברים על כל אחד מאיתנו
מיום ירידת נשמתו לעולם ועד לעלייתה חזרה למקומה .

יוצאים למסע ... !
ליוצאי צבא , צירוף מילים זה מעלה זכרונות לא נעימים -
לילות ללא שינה וכאבים שונים ומשונים בסחוסים , עצמות ושרירים .
אצל אנשים אחרים מתקשרות המילים עם ויתור על  הנוחות והנעימות שבבית .
האם המסע אותו עלינו לעבור בעולם הזה חייב להיות קשה ולא נעים ?
בכדי לעבור ממקום למקום , פיסית ורוחנית , ישנם קשיים .
ככל שהיעד רחוק מאיתנו , הקשיים גדולים יותר ומורכבים .
הכנה מוקדמת , מודעות למורכבות הדרך והבנת המשימה יכולים לשפר פלאים את יכולת ההתמודדות ואת התגובה "להפתעות" המזדמנות .
כאותם שני אנשים המבקשים להגיע לאי .
האחד נוסע על מנת ליישב את האי , לסלול ולטעת ואילו השני מבקש למצוא שם את מנוחתו .
כמה קשה היא אכזבת הנופש בפוגשו את הקושי הכרוך בחיי האי .
כמה גדול הוא סיפוקו של המיישב השמח על מעשה ידיו .

המסע אליו יוצאים החפצים בקדושה הוא מסע ליישוב העולם , מסע ארוך מתגמל ומפתיע אך מלווה גם בקשיים .
חכמי הדורות גילו לנו שזהו המסע היחידי והוא יוצא מכל מקום . 
בכל זמן ,יש לנו את האפשרות לבחור בו או להדחף אליו .
במסע עצמו יש לנו את הבחירה האם להעצים את רוחנו ולהיות מוכנים "להפתעות שבדרך" או לחלופין -
לחפש נוחות ודרך תענוגים שאינם בנמצא .
אנו חיים בתוך חברה שקידשה את החופש והבטלה ב - "סוף שבוע ארוך" וב - "שבוע עבודה קצר" , "בחופשונים" "ונופשונים" .
ועדיין מרחפת מעלינו השאלה למרות כל המבצעים , הדילים והעסקאות ...  מדוע לא נחים , מדוע לא שמחים ?!!

העולם בו אנו נמצאים נקרא "עולם העשייה" , באנו לפעול ולעשות .כאשר הצפייה והמגמה שלנו יפנו אל עבר המנוחה
אנו נעים כנגד הזרם , זרם החיים .
הבקשה לנוח כאשר הזרם דוחף לעשות הוא כמו לבקש ממפל הניאגרה לזרום בכיוון ההפוך .
העולם זז קדימה , "אדם לעמל יולד" , זוהי תכלית בריאתו .
תנועה במגמת עשייה כנגד כל הדמיונות והפיתויים הסובבים אותנו הינה מרעננת מחייה ומשמחת .
במידה ונתעקש למצוא בכל יום את הכח להתחיל את מעגל העשייה ,
נגלה שמהלך שכזה דורש הרבה פחות כוחות מההתמודדות עם מעגלי הבטלה האינסופיים .
שורש המנוחה בקדושה אינו עצלות וכבדות אלא ההשלמה המלאה עם המשימה - ישוב העולם ותיקונו .
המוכנות הנפשית להכנס אל החיים כפועל ועושה ולא כמחפש מקום לנוח , משנים את החיים מקצה לקצה :
מחיי מגננה וחולשה הופך האדם ליוזם דרוך ופעיל .
העולם אומר : "תנוח בכדי שיהיה לך כח להתגבר" ,
הצדיקים אומרים : "התגבר עכשיו בכדי שיהיה לך כח להתגבר אחר כך"
כך הופך המסע ממסע מעיק , מכביד ומעייף למסע מסוג אחר , מסעם של בני ישראל .
"ואלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצריים "