התיצבות חובה - פרשת ניצבים / יריב מזרחי

מאד מחייב להסתובב בארמונו של המלך .
משרתיו ושריו מקפידים לדבר בקול שקט ובדרך ארץ , בגדיהם נקיים ללא רבב ,
הליכתם רגועה יותר ומתונה אך אינה פוגעת בזריזות ביצוע הפעולות .
מתח באוויר . לא תמיד נוח ולא תמיד נעים .
הרבה משוכני הארמון מבקשים לצאת אל השדות , אל המשימות המרוחקות מן הארמון , לנוח מן המחויבות ותחושת הצמצום .

גם האדם בחייו חווה קושי דומה . המלך – מלכו של עולם , נוכחותו קבועה בבריאה וממלאת כל חלל ופינה , כלשון הזוהר : "לית אתר פנוי מינה כלל" .
אם כן מה אנחנו עושים כאשר נוכחותו של המלך קשה ומלחיצה אותנו . לאן אנחנו הולכים , היכן אנו מסתתרים ?
כידוע , העבירות מעבירות ומרחיקות אותנו ממלכו של עולם , אך לא בכך אנו עוסקים .

לאדם ישנה היכולת לבנות קירות ומחיצות רוחניות בעזרתם הוא מרחיק את המלך מחייו .
לדוגמא – אדם יכול להתפלל ולפנות אל המלך בלשון פשוטה , בקול ובאינטואיציה רגילים , דבר שיקרב את נוכחותו ואמיתותו של המלך בתוך רובד ומציאות חייו הפשוטים .
לעומת זאת , פנייה באינטואיציה מיוחדת ובקול מסולסל יכולה להיות נעימה יותר אך תרחיק את המלך בתפיסתו של האדם לארמון רחוק וגבוה יותר בשמיים .
פעמים רבות פעולת ההרחקה עזרה לנו בעבר במהלך חיינו להתמודד עם אותו קושי , עם אותה תחושה של הצפה, של חיים בקרבת האור אין סוף .
יתכן שאותן מחיצות נפשיות נבנו אי שם באיזו תקופה בנערות בה רצינו דבר שעל פי הבנתנו התנגש עם הרצון העליון ולכן בחרנו באופציה הקלה דאז , ההרחקה .
כיום אנו מחפשים את המלך ורוצים בקרבתו , רצונותינו מבוררים יותר ואין אנו חוששים מקרבתו .
כיום אנו בעלי כושר מחשבה וניתוח להבין שרחמיו גוברים על כעסו .
כיום אנו מוכנים להמליכו עלינו ע"י קבלת נוכחותו הפשוטה והלא מורכבת בכל פינות הבריאה ולוותר על כל אותם מבנים של שקר שהפכו את תפילתנו לטקס במקום שיחה .
היום אנו מוכנים להיות ניצבים לפניו .

"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל "