שלום עכשיו - פרשת תרומה /יריב מזרחי

"מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי.."
כי בשעה שציוה הקדוש ברוך הוא למשה על בנין המשכן, בו תתגלה קדושתו של בורא עולם, שאלו משה – וכי יכולין ישראל לעשותו ? (רבה תרומה)
וכי יכולים בשר ודם לעסוק בענייני החומר ועל ידי כך להמשיך עליהם עניין רוחני ?
ענה לו הקדוש ברוך הוא – אפילו אחד מישראל יכול, שנאמר "מאת כל איש"
וכתב הזהר הקדוש "מאת כל איש" פירושו, מאותו הנקרא איש המתגבר על יצרו.
בעולם המחנך לאהבה ולשלום, עבודה בכיוון ההתגברות נתפסת כדרך ישנה ומוטעית.
ההבנה בחשיבותו של השלום ומעלתו, והרצון העז להגיע אל המכוון והתכלית ,
                       קוברים הם תחתיהם כל גבול וצמצום.

אנו מבקשים שלום במזומן, רוצים את החיבור ואת הקשר מיד,
רוצים משכן ללא מידות, ללא זהב, ללא כסף, ללא נחושת, רוצים שלום עכשיו.
כאשר בורא עולם מצווה על בנית המשכן, מגלה הזהר הקדוש "מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" – איש יכול לבנות מקדש, ומיהו הנקרא איש, זה המתגבר על יצרו. זהו העמל הפועל כנגד נטיות גופו הנמוכות המושכות אל חיצוניות עניין העולם הזה, לאותם שהגיעו לשלום עם גופם לאחר שגילו לו אודות עליונות הרוח, ולא בדרך הקצרה של וויתור שמתגלה להיות הארוכה והקשה.
כותב רבי צדוק הכהן בספר פרי צדיק שכאשר אדם הולך בדרך זו והופך לאיש. הרצון לקדושה, הרצון האמיתי לשלום מתגלה בו ממילא,
וזוכה לרצונות וכיסופים אמיתיים אל פנימיות המציאות. וזהו המשכן שנבנה בתוכו פנימה.