טעם הארץ - פרשת ואתחנן / יריב מזרחי

חמש מאות וחמשה עשר (515) תחינות , התחנן משה רבנו לפני בורא עולם בכדי להכנס לארץ ישראל.
הייתכן שמשה רבינו,בעל הדרגה הגבוהה ביותר אליה יכול להגיע אדם ילוד אישה, מתפלל על אדמה, על גשמיות ???
מה חפץ היה למצוא בארץ ? המראות ? הטעמים ? הנוף ?

בגמרא במסכת סנהדרין ,דף קי"א שואלים חכמינו את אותה השאלה ,מה סוד השתוקקותו של משה לארץ ישראל .
התשובה : אריכות אפיים .

"דהינו שאינו ירא משום דבר ואינו משגיח על שום בטול ובלבול בעבודתו רק עושה את שלו . שאין שום דבר יכול לבלבל אותו ,
כי לא איכפת לו שום דבר רק עושה את שלו בעבודתו את השם יתברך וסובל את הכל ואינו מתעצב ולא מתעצל רק עובר על הכל ולא חש על כל הבלבולים והמניעות כלל ועל ידי זה הוא גודל וצומח ומצליח בעבודתו שכן עושה את שללו בזריזות ושמחה ". (ליקוטי מוהרן קנ"ה ")

אדם נוסע ברכב ביום גשום ואינו מבין מדוע אינה רואה דבר דרך השימשה הקידמית והרי השימשה נוגבה לפני חצי שעה ?
העולם הוא צרוף פלאי של הסחי דעת מניעות ובלבולים כמטר סוחף הניתך ארצה .
היכולת להתמיד בדרך השם מבלי להתפעל ולהתפעם מהרעש המקיף ומההרים המתרוממים תדיר, הינה מידה חיונית ונחוצה להולכים בדרך הקודש.
ביד אחת יציבה מחזיקים את ההגה וביד השניה מנגבים את השימשה .
משה רבינו נביאם של ישראל ראה כי היכולת להגיע למידה זו בצורתה היותר שלמה היא רק בארץ ישראל בסוד " המקום גורם",
שכן כל ארץ גורמת ליושבים עליה לקבל את תכונותיה .
ארץ ישראל מהותה: אמת ,אמונה ואריכות אפיים .
אנחנו שזכינו להיכנס לדרוך ולגעת ,ראוי שנסתכל שוב במבט חדש על אותו מצע הפרוש תחת רגלינו ונזהה באדמה היקרה את המתנה אשר היא נותנת למתיחסים אליה לכל אותם שאינם לוקחים את מציאות החיים עליה כמובנים מאליהם, לאותם הקשובים לערכה המוסף היקר מכל המתנות, קירבה אל בורא עולם.
הרצון לראות תוצאות ומיד איננה דרך הקדושה. דרך הקדושה היא לזרוע ולהמתין. שלא כקצב העולם הסוחף המבטיח תוצאות ומיד בכל התחומים ובכל הענינים, דרכנו היא אריכות אפיים.
מעולם דברים התרוממו בפני העולם בקצב מסחרר אך בהסתכלות לאחור ניראה שקמלו והתיבשו באותו הקצב.  

עצם החיים בארץ ,ההליכה ,הבניין והעבודה הינם מצוות יקרות וחשובות.
אך כמו כל דבר חשוב ,מוסתרים הם במעטה ומסכה ואין הסתרה גדולה כהסתרת הרגילות, הבאנליות והשגרה.
בתורה קנ"ה כותב רבי נחמן "שצריך כל אדם לבקש מהשם יתברך שיהיו לו כיסופים וגעגועים לארץ ישראל ".
לצאת משיגרת החיים בתוכה ולנסות לדרוך עליה קצת אחרת .
כך נזכה להפסיק את המחיצה המפסיקה בין כפות רגלינו לארץ הקדושה
ולטעום מן אריכות האפיים המיוחלת, מנתה ומתנתה של ארץ ישראל.