עבודת הקירבה - פרשת ויקרא / יריב מזרחי

"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור "
לאחר סיום ספר שמות , שעינינו גלות עם ישראל במצריים וגאולתו .
ולאחר בניית המשכן והתגלות בורא עולמים בתוכו , מתחיל ספר ויקרא ,
בו אנו מצווים על שמירת המשכן , התקדשות הכהנים המשמשים בו ועבודת הקורבנות .החלק העיקרי של הקורבנות הם של כפרה , באמצעותם שב האדם למקומו קודם העברה , זו המעבירה את האדם ומרחיקה אותו מהוויתו .

עברה , קורבן , כפרה , תשובה . מילים טעונות במשא רגשי ומתקשרות למחוזות חשוכים ולא נעימים בחיינו .מה השורש לתחושות האלו ? מדוע קשה לנו לשמוע את המלה "תשובה" ?
התובענות החברתית מבקשת לעקור את האדם ממקומו אל מקום בו ישמש את צרכי הסובבים אותו , זאת מבלי להתיחס אל צרכיו ויכולותיו ,הם השורש למטען השלילי אותו חש האדם אל התשובה והשינוי .
חוויותיו המרובות והלא נעימות של האדם עם העולם האינטרסנטי המנצל והפוגע , זה שרוצה אותנו שונים רק לצרכיו ,הם הגורמים לטעות ולמחשבה שזוהי גם כן דרכו של הרצון העליון .
ליישר קווים , לחתוך פינות , לצמצם פערים הינם מושגים שגורים במערכת החינוך ,
שורשם הוא ברצון טוב , אך הוא משאיר אותנו מעוכים ודרוסים בתוך תבניות שאינן שלנו , מיואשים וחסרי תקווה מהאפשרות למצוא דרך של אמת והבנה ,דרך בה יעריכו אותנו ע"פ המדדים מהם אנו מורכבים .
כל שינוי נתפס בליבנו כמאיים וכל בקשת סליחה נראה שתנציח את המצב העגום בו אנו נמצאים כבושים תחת רצונות אחרים .
לאחר שנים בהם אנו מתנסים בחוויות מעין אלה , התיחסותנו אל עצמנו הופכת למעוותת .
אנו הופכים לחסרי סבלנות וסלחנות למקומנו וחסרי הערכה להשתדלותינו .
הצלחותינו מוערכות במדדים זרים לאמת ללא התחשבות במצבנו ורצונותינו הטובים .
אין דבר הרחוק מן האמת כמו המנטרה שנשתרשה - "העיקר זו התוצאה" , משפט שיכול לקבור תחתיו הרים של רצונות טובים , הרים של אמת , הרים של חיים .
כך אנו מסתובבים בעולם עייפים ממניפולציות ורצונות חיצונים חשדניים וחוששים .
"די עזבו אותנו , תנו לנו לחיות , נמאס לבקש סליחה , לא רוצים להשתנות , רוצים להיות ! "
למעלה מן השמש החשבון הוא אחר !
שם אין מבקשים לעקור אותנו ממקומנו , שם יודעים שלא נרדמנו בלילה , שאנו נמצאים בתקופה קשה , שנולדנו עם פחות סבלנות או ריכוז יחסית לאחרים .
שם יודעים להעריך את ניצוץ האור ביחס לחושך בו הודלק  , שם אין רצון טוב ההולך לאיבוד .
רק שם מכירים אותנו באמת .
אבל כיצד מתחברים לשם ? מה צריך לעשות ?
משמעות המלה תשובה היא - חזרה למקום . לא כפי שהעולם מפרש כעקירה ממנו  .
תשובה ענינה עדינות וסבלנות , קשר של אהבה המחכה לנו בתדר אחר מן התדר בו אנו מתנהלים , תדר רגוע וסלחני המשדר אפשרות להזדמנות נוספת ללא הפסקה .
כאם אוהבת המחכה בזרועות פתוחות לקלוט את ילדיה .
הקושי הוא מצידנו , לקבל ולהבין את אינסופיות המושג "תשובה" ואת האפשרויות העומדות לפנינו .
אם נדייק בפרושו ונבין את שייכותו אלינו .
אם כן משימתנו היא - לא להפריע . לא לתת שלטון לדמיונותנו המופרעים והמופרכים המצירים את התשובה כמחיקה וחורבן של אישיותנו .
התשובה היא עיקר בנינה של האישיות , החלון שמכוון לעולם אל האור .
התשובה מוכנה לקבל אותנו ולהאיר לנו במידה , מתינות וסלחנות אל המקום  אשר בו אנחנו .
היא אינה תובעת ריבוי מעשים , היא אינה תובעת החלפת לבושים , היא חפצה בליבו של האדם .
עלינו להתחבר שוב ושוב בעקשנות אל הקול העליון המקבל את חזרתנו אליו ברצון .
עלינו להתעלם מהקולות הפנימיים והחיצוניים המרחיקים אותנו מאמת זאת .
התורה אמת וההלכה אמת אך בורא עולם יודע את מקומנו . דיבור אחד מגומגם וחסר רגש ביחס למקום בו אנו נמצאים , הינו אור גדול.
אם נתמיד בכך , בקשת הסליחה תהפוך מחוויה שחורה וקודרת לחוויה נעימה , מחייה ומשחררת .
לשוב, לשוב ולשוב ללא הפסקה אל מקומנו, אל השלום, אל בורא עולם. "ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה " .
בתחילת ספר "ויקרא" המדבר מעבודת הקורבנות (קורבנות , לשון קירבה) ומעבודת התשובה ,פונה ה' אל משה בקריאה יחודית המופיעה בתורה שלוש פעמים בלבד .
ויקרא , לשון אהבה וחיבה . משה , משה .
להודיע ולגלות שעבודת התשובה ענינה חיבה ואהבה . עבודה של שלום .