הליכתו של הגדול אל הקטן הינה לאו דוקא הליכה גשמית , פעמים שהגדול "מלביש" את השגותיו והתורה שמשיג בתוך סיפורים  ומשלים בכדי שיתקבלו בליבותיהם של התלמידים .
התורה כפי שהיא מושגת גבוהה ומופשטת אלפי אלפים של דרגות מהדרך בה היא מועברת לתלמידים .
ידוע הסיפור המפורסם מרבינו האר"י שהניח ראשו לרגע , לאחר שהזדקף שאלו תלמידו רבי חיים ויטאל שיגלה במה עסק בשניות אלה , ענה לו האר"י ש – 70 שנה לא יספיקו לספר לו את ההשגות שהתגלו לו בזמן הזה .

יכולתנו להבין את גדולתו של הצדיק הינה מצומצמת .
כשם שאנו חיים בעולם תחת המאור הגדול , השמש . כולנו מכירים אינפורמטיבית את גודלה של השמש , עוצמתה והטמפרטורות הגבוהות השוררות עליה , אך מתי לאחרונה התפעלנו ממידות ויכולות אלה ?
מחשבה עמוקה, עיון והתבוננות חדשה בכוכב השמש הבוער יכולים לעורר רגש התפעלות ולהחיות מחדש את ההיכרות הישנה שיש לנו עימה .
כן הוא הצדיק – כולנו למדנו מפי הספרים על גודלו , עוצמתו וטהרתו ולעיתים אף זכינו להתפעלות והתעוררות הלב כלפיו .אז כיצד נפגשים איתו ? כיצד מעוררים את הלב להתקרב אליו ? 

תלמידיו הותיקים של ר' נחמן מברסלב מעידים שההיכרות האמיתית והמפגש עם הצדיק מתרחשת תוך כדי העיון בספריו. אמנם מסריו הפשוטים מאירים ומעוררים את העולם גם ללא עיון ,          אך הגילוי הגדול טמון בתוך העמל והדקדוק בספרו "ליקוטי מוהר"ן" .
לכן מעבר למחויבות להתנהל בדרך עצותיו הפשוטות והשוות לכל נפש בהן הצדיק מצטמצם ופוסע אלינו , צריכים אנו להתאמץ וללכת אליו .

בפרשת השבוע , פרשת "וילך" מתקשים המפרשים בפסוק הפותח את הפרשה – מהיכן ולהיכן הולך משה , שכן הפסוק סתום ואינו מספר על יעד ונקודת מוצא "וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל" .
כותב ר' צדוק הכהן מלובלין שמשה רבינו לפני הסתלקותו עמד במדרגה הגבוהה ביותר שאין למעלה ממנה ,
יתכן שלכן דווקא כאן הזכירה התורה לשון "וילך" ואפשר שבדרך רמז הפסוק מכוון אל אותה דרך רוחנית אותה פוסע הצדיק לחבר בין השגותיו לבין יכולתנו להבין ולתפוס ,

לגלות לנו שיש דרך גבוהה יותר ועמוקה יותר להבין את דבריו ולכונונו לשם .