הקושי האוביקטיבי לעבור דרך פגעי הזמן והמקום וחוסר הסדר שבהם , מעוררים את הנפש לצעוק לעזרה .
חיוב המציאות לחיות ולהיות גם כאשר אין אנו רוצים , מצביע על כך שישנה דרך נוספת להתמודד מלבד ההימנעות .
"הזוהר" הקדוש מספר כי הרוצה לרדת לבור עמוק , צריך לקשור עצמו קודם בחבל חזק , על מנת שלא ישתקע שם .
ואכן מקרים אלה המפרים את שלוותנו מסעירים ומסכנים את הוויתנו הפנימית הם כאותו בור עמוק .

והחבל ?...

האדם מורכב מ-7 מידות דרכן משפיע ומתבונן בעולם .
מידות אלה באות לידי ביטוי בהתנהלותו הטבעית והרגילה של האדם הלא מתבונן בתוך מציאות העולם וקשריו עם הסביבה תוך כדי האינטראקציה הסביבתית נשלפות המידות ומתעלות את מציאותו הפנימית של האדם להתנהגות.
דרגה למעלה מכך היא היכולת לעצור ולראות בכל מידה ודרך פעולה בה בוחר האדם  את ענינה הפנימי וכיצד היא קשורה קשר איתן בשורש המציאות , השם יתברך .
ישנה גם דרגה גבוהה מכך - ישנה יכולת באדם לעצום את עיניו ממציאות העולם הזה ולדבק את עצמו בבחינה השמינית שהיא למעלה מהמידות , למעלה מן הטבע .

"כשרוצים להסתכל על התכלית שהוא כולו טוב כולו אחד , צריך לסתום עיניו ולכוון ההסתכלות אל התכלית , הינו שצריך לסתום עיניו מראות העולם הזה לגמרי ואז יוכל להשיג אור התכלית הזה " . (ליקוטי מוהר"ן ס"ה , ג)

ביטול זה בכל כוחותיו אל הנקודה למעלה מן הטבע הוא החבל בעזרתו יורד האדם לחדרים החשוכים המזומנים לפניו , דהינו לפני המפגש עם איומיו של הגשמי ,ישנה אפשרות מעשית ופשוטה לעצום את עיניו והוויתו ולדבק את עצמו בשורשו ועל ידי כך ממשיך חיות וקשר אל האירועים שלפניו .
 
בפרשת השבוע , פרשת "ויצא" , נכתב :
"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה"
באר שבע היא הנקודה הפנימית בה היה דבוק יעקב אבינו קודם היציאה , דהינו באר 7 המידות , השורש העליון .
וילך חרנה , בכח חבל הדבקות ירד אל אותה עיר אלילים קדמונית וחשוכה .
כותב "השפת אמת" שיציאה זו היתה הכנה ועצה, לנו, לדורות ישראל שיחיו בגלות .
יעקב אבינו שפנה לצאת ברצון אל מחוזות נסתרים אלה , סלל את הדרך בכדי להקל עלינו את עבודת הביטול והגילוי בדורות של סוף הזמנים .

 ולמצוא חיים וחיות גם היכן שנראה שאין.