ים בלי רגשות - שביעי של פסח / יריב מזרחי
"מה תצעק אלי , דבר אל בני ישראל ויסעו "
דור מיוחד אנחנו .
חפצים חפץ אמיתי להרגיש את התורה והמצוות , את נוכחות בורא עולם בהוויה .
אין אנו מסתפקים בעשיה טכנית , בטקסיות או דתיות , אנו מבקשים להיות יהודים חיים .
לימוד תורה , הנחת תפילין , הפרשת חלה או כל מצווה אחרת שלא היו מלווים בהתעוררות רגשית ובמתיקותה של תחושת הקירבה אל מי שאמר והיה העולם , מביאים עמם בדרך כלל צביטה בלב ותחושת החמצה .
בשונה מדורות קודמים להם היתה היכולת או הנכונות לחיות חיים שלמים מתוך קבלת עול מלכות שמיים מבלי לזכות להארת פנים ,
אנו בני דור הגאולה מבקשים גילוי , מבקשים נוכחות קבועה ובאים בתביעה וציפיה לא פוסקת בדרך מילולית ושאינה מילולית - "האר את ליבנו , האר את הבריאה , התגלה ! " .
שביעי של פסח , שבעה ימים לאחר מכת בכורות והנה עם ישראל על שפת ים סוף .
מימין ומשמאל המדבר וחיות טרף , המצרים סוגרים מאחור ומלפנים הים .
אין לאן ללכת ! עם ישראל צועק אל בורא עולם ואליו מצטרף משה רבינו .
ואילו השם מצווה - די לצעוק ! די לבקש ! יש לסוע אל תוך הים , אל עומק הגלים .
ואכן עם ישראל מתחיל כנגד כל מציאות ורגש לפסוע אל תוך הים מונחה על ידי אותו ציווי שמימי .
והים אכן נבקע , בעוד המים כבר מחלחלים פנימה אל תוך הנחיריים .
לפעול , לעשות ולקיים מצוות ללא רגש . לאנשי דורנו דבר שכזה מכאיב פיסית .
אך מנפלאות הבריאה ומנפלאות ישראל שגם אפשרות זו הינה ברת ביצוע , אפשר לקיים מצוות גם ללא הרגש .
בעולם התעופה ישנו מונח מקצועי הנקרא "ורטיגו" , בו הטייס מאבד את תחושת המרחב ומתבלבל בין שמיים לארץ וחלילה נמצא בסכנת התרסקות. בשלב זה עליו להתעלם מתחושותיו ולפעול על פי השעונים המקיפים אותו , ורק על פיהם . זוהי מציאות קשה לכל הדיעות .
כך גם בחיי התורה , על האדם לעיתים להשאיר את רצונותיו בחוץ ולהתחיל להרגיש ולפעול עפ"י השעונים שקבעו חכמינו ז"ל מסביבינו . אלו הם גדרי ההלכות והמצוות המעשיות .
בקיעת הים , הפתח שנפתח אל החופש , נפתח דוקא בצורה כזו של תנועה וקיום הציווי האלוקי ללא הבנה ורגש .
חכמינו ז"ל מלמדים שהגאולה העתידית רמוזה בגאולה הראשונה ויתכן ששיעור זה בתנועה בתוך עולם המצוות ללא חיות ורגש הינו שיעור הכרחי בו עלינו לקחת חלק .
אין אנו מתכוונים לכבות את תבערת הלב ולבטל את הצמאון הקדוש לגלות את הקב"ה בכל פינות הבריאה .
אנו מכוונים אל פיתוח יכולת נוספת של הליכה , התקדמות ועשייה גם ללא הבנה והרגש ולבקוע את הים המאיים המפריד בינינו לבין החופש .
הים בו עושים גם ללא הרגש .